כל כמה זמן אתם מתדלקים את הרכב? כשהמכל חצי ריק? שני שליש? כשנדלקת הנורית? יש בזה כמה גישות. יש את אלה שחיים על הקצה, יש את המסודרים שכמו שעון מתדלקים בכל פעם שהמחוג מגיע רבע לפני הסוף, ויש את הלחוצים שסרים אל התחנה הקרובה כשהמחוג רק מגרד את החצי מלמעלה, כי למה לקחת סיכון, וממילא בסוף צריך לתדלק. הבעיה עם הגישה הזאת שבמצטבר יוצא שאתה מבלה הרבה יותר זמן בתחנות דלק.
עד כאן המשל, והנמשל הוא הקדמת הבחירות. נדמה לי שכבר קרוב לעשרים שנה לא הייתה
פה ממשלה שהוציאה את שנותיה, וזה מאד חבל. הפוליטיקאים והעיתונאים הרי אוהבים את זה,
הם חיים בשביל זה, אבל חבל. חבל על ההתלהמות המיותרת, ובעיקר חבל הכסף שנשפך. ועכשיו, עד
שסוף סוף יש אפשרות לממשלה להשלים קדנציה, זו הלוא הייתה ההצדקה של ביבי לקואליציה
המנופחת שלו - על מנת שתוכל למשול בשקט, וכך היא אכן עשתה. אבל יש איזה דחף כזה,
פוליטי וגם אנושי, שאומר - ממילא יש בחירות עוד מעט (מרץ 2013!), אז מהחגים כבר
יתעסקו בזה, ומהקיץ כבר ידברו על זה, וככה אי אפשר לעשות כלום, אז יאללה בוא נלך
לבחירות. חבל.
זול להיות בכנסת
עצמאות,
קדימה, יש עתיד. אני לא יכול לסבול מפלגה עם שם נבוב. מפלגה עם שם נבוב
ופופוליסטי היא מפלגה נבובה ופופוליסטית, נטולת אג'נדה, ערך ודרך, שפועלת על פי
הסקרים, וכל מה שמעניין את חבריה זה לשבת בכנסת, לא כל כך חשוב תחת איזה טייטל.
כן, גם אתה מר לפיד, שבא בידיים נקיות ומתוך רצון טוב, אתה עוד לא הצגת את חברי
המפלגה שלך (שלא לדבר על המצע שלך), ואני בטוח שגם הם לא יהיו שונים מהח"כים של
קדימה, לא בתאוות הכסא ולא בזיגזוג שעוד נכון להם בין מפלגות. צריך לחזור למקורות,
למפלגות האידיאולוגיות, שהם בעצם תנועות אידיאולוגיות בעלות ייצוג פוליטי. מפלגות השמות
הנבובים מזכירות לי את המיתוג של רשתות המזון החדשות: זיל וזול, זול פה, חצי חינם,
כמעט חינם וכו' (הרשת הבאה תיקרא ככל הנראה "אני מפסיד עליך"). ככל שיש
שם יותר "זול" ו"חינם" זה יותר יקר. תבדקו. במחשבה נוספת -
אולי נחליף, ניתן למפלגות הנבובות את השמות של רשתות המזון, הם ודאי הולמים אותם
יותר: מפלגות זול, מפלגת כמעט חינם. גם רמי לוי יכול להיות ספונסר של איזו מפלגה,
"זול להיות בכנסת".
המלך שאול
הלוך הלכו
העצים למשוך עליהם מלך. ומה ראו על ככה ומה הגיעה אליהם? ראו העצים כי עץ אחד נופו
נוטה מערבה, ואחר נוטה מזרחה, ואחר – ראשו ורובו כבר ברשות הרבים. ויאמרו: ניתנה
ראש ונמליך עלינו מלך ככל הגויים אשר סביבותינו, ולא תהיה עדתנו כצאן אשר אין להם
רועה.
וישאלו איש
את רעהו: מה יהיה משפט המלך? ובאיזה דרך ילך? ויענו ויאמרו: ראשית נשימה עלינו
מלך, והיה כשבתו על כסא מלכותו, וכתב לו את תורתו וחשב מה דעתו, ויורנו מדרכיו
ונלכה באורחותיו.
ויתורו
העצים אחרי המלך ימים רבים. ויתעו במדבר עד כי נלאו מצוא. וילכו לחפש מלוכה וימצאו
אתונות וחמורים. ותפתח האתון את פיה ותאמר... אפס כי לא אמרה דבר. עוד זו לא מדברת
וזה בא. ויפתח החמור את פיו, ויחל מחרף ומגדף, מלהג ומפמפם, מתרברב ומשתלהב,
וכחזקתו גבה לבו, והצרעת זרחה במצחו, וכל יתר דברי הרהב של אותו חמור חמורתיים
הלוא הם מרוחים מדי בוקר בבוקרו ומדי שבת בשבתו, בכל אתר ואתר. אמן.
אז למי
להצביע?
"הולך
ומתקרב יום ההכרעה, יום הבחירות לכנסת השניה, וניצבים אנו עכשיו לפני הכרעת הכוחות
ומתן דמות וצביון למדינתנו. ביום זה יהיה המבחן ליהדות הדתית הנאמנה. מפלגתנו
מפלגת המזרחי באה לבוחר בכח פעולותיה המסועפות במשך עשרות שנות קיומה. המזרחי היא
המפלגה שעוררה בארץ ובגולה את רוח התחיה, היא היתה מאז המפלגה הדתית בישראל אשר
ריכזה סביבה את כוחות הבנין והיצירה...".
את הדברים
האלה מצאתי אתמול פתאום, בארכיון האישי של אפרים טובנהויז. חייכתי. אבל אני כבר מה-זה במקום אחר. מאז ומתמיד הצבעתי למפלגת הבית, לפני מספר ימים עשיתי מעשה והתפקדתי
לליכוד. בליכוד (אחרי כל הציניות והביקורות) נאספה קבוצה של חבר'ה טובים,
אידיאליסטים, ציוניים, לאומיים, בעלי אמביציה וחזון. הממשלה הנוכחית (שוב, אחרי
הציניות) התנהלה בתבונה פוליטית ומדינית רבה, והשיגה כמה הישגים מרשימים, חלקם
בקנה מידה היסטורי, ועוד ידה נטויה. גם ביבי, כמה שלא ירדו עליו, בסופו של יום הוא
המבוגר האחראי היחיד בזירה. לליכוד יש ספסל מרשים מאוד, שיוכל להוביל את המדינה גם
בשנים הבאות, ואני סומך עליהם. זה לא שאני עונה אמן אחרי כל צעד וכל התבטאות, זה
לא שאני שמח על כל מהלך פוליטי, ולפעמים נאלץ ממש לסתום את האף, אבל בסך הכול
הכיוון הוא שורשי, יהודי וציוני. אז אם רמי לוי לא יפתיע בקרוב – אני איתם.
פסק
זמן
על המחשב שלי
פזורים כבר מי יודע כמה פוסטים מותחלים, שלא זכו להגיע לידי גמר מחוסר זמן. לעת
עתה, עד סיום התואר, הבלוג שלי יוצא לחופשת לימודים. נתראה מיד אחרי הפרסומות, או
הבחירות, שזה בעצם אותו דבר. תודה שהייתם עמנו עד כה.
