שתיים בלילה. אליכין ואני סימנו זה עתה שמירה בת ארבע שעות בנחושה תותבב"א, שכונת מגורנו בעתיד הנראה לעין, יפה נוף, משוש כל החבר'ה, עשר דקות בלבד מחיפה תל אביב וירושלים. את השעות האחרונות בילינו בסיור בין שלדי הבתים בגבעה, וערכנו ביקורי פתע בבתי שכנינו לעתיד. בפעם הבאה שנכנס אליהם נצטרך לדפוק בדלת, אך כרגע עוד רב הפרוץ על העומד, ואנחנו הרשינו לעצמנו "להרגיש בבית".
ממש מרגש לבוא כל פעם ולראות את שלדי הבתים ההולכים ונבנים כל אחד בקצב שלו. רוזנברג הרימו כבר גג, כהן יצק מרתף, אלה השלימו את ציפוי האבן ואלה את המרפסות. מי מכם שיזדמן לאזור בזמן הקרוב מוזמן לקפוץ ולהתרשם. הרחבת נחושה עוד נראית אמנם כעיי חרבות, אך אל תטעו בה, שלדים אלה עוד יקומו לתחיה כשלדים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא, ומן הבלוקים האלה יבנה המקדש (יבנה... יבנה...).
לפני כשבוע ביקרנו במקום, ותפסנו שם את אסד "על חם", כלומר באמצע בנית קיר חדר השינה שלנו (ניתן לראות בתמונה!). אסד הוא מנהל העבודה שלנו, יהודי טוב מתרקומיא, כמו יתר הבּוֹעלים שאיתו, "אנחנו כולנו מאותה חמולה" הסביר לי. "וואלה" אמרתי לו (לפני שהחלטתי לעבור בכל זאת לעברית) - "אני מרגיש שאני בידיים טובות". ובאמת, אסד והבועלים מתקתקים עבודה כמעט בקצב יחזקאלי, אם לא יהיו עיכובים בלתי צפויים אינשאללה בעזרת ה', נוכל כבר אחרי החגים לקום בבוקר, להשקיף אל הרי גוש עציון ולנופף לאמא נפנוף של בוקר טוב. אם להיות יותר ספציפיים, מדברים על אוקטובר, אבל הצירוף השגור על לשוני עד כה - 'באוקטובר בעזרת ה' – נשמע לי לאחרונה קצת צורם. זה כמו 'כ"ט בנובמבר', לא ככה? אז עברתי ל'אחרי החגים'. בעזרת ה' כמובן.
התקופה הזאת של הבניה, אם כל כאב הראש הכרוך בה, נוסכת בנו גם התרגשות לא מעטה. זה קצת כמו לצפות לילד, שרואים איך הבטן תופחת מיום ליום והתאריך מתקרב. וכששניהם באים יחד זה בכלל הצפת רגשות. מזל שעל ילד לא צריך לקחת משכנתא. בעצם, הייתי ממשיל את תקופת הבניה לתקופת האירוסין, מתכננים כל פרט, כל פינה, כל זוית של חלון וכיפוף של קיר, חושבים כמה אור יהיה לנו בבית, מתי נשב במרפסת, איפה יעמוד המקפיא ואיפה נרתיח את המים, ועומסים חלומות ורודים ומתוקים על 125 מ"ר שבקושי יכולים להכיל אותם, אבל מה זה חשוב, העיקר שמתכננים וחולמים. בינתיים אין לנו על מי להישען אלא על אסד והבועלים, ובקטע הזה אני די רגוע. "אתה מכיר את עובדיה יוסף" הוא שאל אותי באותו ביקור לפני כשבוע. "אתה מתכוון לרב עובדיה יוסף?" שאלתי (וביני לביני לא שללתי את האפשרות שהשפעתו של מרן הגיעה עד לתרקומיא). "כן כן. עובדיה יוסף מגבעת שאול, זה אני בניתי את הבית שלו, מה חשבת, והוא נתן לי ברכה... תאמין לי, כמו שבניתי לו אני בונה לך, אצלי אין הבדל". "וואלה" השבתי לידידי החדש, "אם תרצה אני גם יכול לארגן לך איזו ברכה", אך אסד שעמד על טיבי די מהר, צחק, הסתובב והמשיך לערום את הבלוקים זה על זה.
אז מי יתן ויתברכו כל בתינו, ילדינו וחמולותינו, ונזכה להזמין אתכם לקפה במרפסת של נחושה הצופה גוש עציונה. במהרה בימינו אמן.
